* הן מזכירות כדור תותח עם ידית, אבל עוד ועוד אנשים רוצים להרים משקולות קטלבל. אולי משום שאפשר לשרוף באמצעותן עד 1,500 קלוריות בשעה
בעולם המשתנה תמיד יש כמה דברים בטוחים: העונות תמיד ישתנו, העשירים תמיד יתלוננו על המסים, וג'רי האליוול תמיד תשנה צורה. שלא כמו המהפך האחרון שעברה - כשהתכווצה לממדים של כמעט תת תזונה - האליוול נראית עכשיו בריאה וחזקה, ומפגינה לראווה את קוביות הבטן שלה ברחבי דרום צרפת בסדרה של בגדי ים מצודדים. יש האומרים כי את המראה שלה צריך לזקוף לזכות שיגעון הכושר החדש: משקולות קטלבל (kettlebells) שמזכירות כדור תותח עם ידית.

הידיעה על האליוול מעוררת ספקות: קשה להאמין שהתעמלות תביא למהפך כזה. אבל כעבור עשר דקות של אימוני "אקסטרים קטלבל" עם המדריך טומי מתיוס, הספקנות מתפוגגת, הלב הולם והרגליים פקות.
"אימון בעזרת קטלבל מפעיל הרבה יותר קבוצות שרירים מכל סוג אחר של אימונים וגם משפר את היציבה במהירות גדולה בהרבה", מסביר מתיוס. "משום שמניעים את המשקולת מסביב או מניפים אותה, כל הגוף צריך לעבוד קשה כדי להניע אותה ולייצב אותה".
משקולות קטלבל אינן חדשות. המלה "גיריה", קטלבל ברוסית, הופיעה לראשונה במילון רוסי ב-1704 ומרימי משקולות משתמשים בהן כבר מאות שנים. הן נהפכו לפופולריות במערב לפני כמה שנים, ונכנסו מאז גם לבתים פרטיים רבים.
אלא שרוב הנשים אינן מתמצאות בהרמת משקולות ובדרך כלל נמנעות מלהשתמש בהן בחדר הכושר. הרמת משקולות נחשבת למסלול בטוח לפציעה בהעדר הדרכה מתאימה. זו גם פעילות שמזכירה תמונות של ספורטאיות מאחורי מסך הברזל.
מתיוס דוחה את החששות האלה מכל וכל. "נשים לא מייצרות טסטוסטרון כמו גברים, ולכן לא יהיו להן שרירים גדולים ובולטים", הוא אומר. "משקולת קטלבל תעזור להיפטר משומן עודף ולהחליף אותו בשרירים דקים שישוו לגוף מראה מיוצב יותר. אפשר גם להתאים את האימון עם המשקולת בהתאם למטרה: הפחתה במשקל או שיפור הכושר הגופני".
אדם בכושר גופני טוב יכול לשרוף באימון עם קטלבל עד 1,500 קלוריות בשעה, לעומת 600 בריצה על הליכון ו-300 בפעילות הקודמת שהאליוול העדיפה, יוגה.
מתיוס מדגים סדרה של תרגילים בסיסיים. תחילה, ההרמה הפשוטה - הרמת המשקולת מהקרקע תוך כדי שימוש באגן ובישבן כמקור הכוח. "לא צריך להרגיש בזרועות את המאמץ", הוא אומר. יש תרגילים נוספים - כריעה קדמית, דחיקה כלפי מעלה ("דחיקה צבאית", הרמת המשקולת מגובה החזה אל מעל הראש) ולסיום ההנפה והחטיפה. את ההנפה אין צורך להסביר - משתמשים בזרועות כבמטוטלת ומניפים את הקטלבל מבין הרגליים עד לגובה הראש. זה רגע חמקמק; הקושי היחיד הוא לנסות לעצור, כשהמשקולת מאיימת למשוך את הזרועות דרך הרגליים בדרך למטה.
מתיוס מדגים את החטיפה - הנפה מתמשכת, ובעקבותיה סיבוב המשקולת מעל פרק היד, כמעט ב-360 מעלות. נדמה שפרק היד יישבר כאילו היה ענף דק, אבל מתברר שזה קל למדי.
המשקולת מאפשרת עוד תרגילים רבים אחרים - כל מה שאפשר לעשות עם משקולות רגילות אפשר לעשות גם עם קטלבל. אבל מתיוס אומר שמאחר שהשרירים צריכים גם לאזן את המשקולת, הקטלבל עדיפה מהמשקולות הרגילות.
"למתאמנת מתחילה כדאי להתחיל במשקולת של 8 ק"ג ולעלות בהדרגה ל-12 ק"ג ואחר כך ל-16 ק"ג", מסביר מתיוס, "גבר ממוצע יתחיל בדרך כלל ב-16 ק"ג".
בעקבות התרגילים הבסיסיים מתיוס מדגים את תרגילי ההקפות - סדרות של תרגילי קטלבל וביניהן ריצות לעץ שעומד בקרבת מקום. כעבור כמה סדרות כאלה, הלב הולם בקצב מטורף.
כמה זמן חולף עד שרואים תוצאות? "כמו בכל ענף של פעילות גופנית, תלוי איך הגוף מסתגל", אומר מתיוס. "צריך להתאמן שישה שבועות עד שמבחינים בהבדל, אבל זה יכול לקרות קודם לכן. עם שניים-שלושה אימונים בשבוע אפשר להיראות נפלא די מהר".
אצל מתחילים, הכאבים למחרת אימון כזה מעידים על האימון הכולל שהקטלבל מספקת - אף שהזרועות אינן כואבות, למרבה הפלא. יש סיכוי שקטלבל לא תהיה מעצור לדלת.
היתרון הנהדר הנוסף של קטלבל הוא שאפשר לתרגל את התנועות בכל מקום. מתיוס מעביר שיעורים בפארק, אבל כשמבינים מה צריך לעשות, אפשר להניף אותה בלי בעיה בכל מקום.
מקור : Rise of the kettlebell / Kate Carter The Guardian